עוולת "גניבת עין": כשהמתחרה מנסה להיות אתה

אחת העוולות המרכזיות והמוכרות ביותר בחוק היא "גניבת עין". מה זה אומר בפועל? מדובר במצב שבו עוסק גורם (או עלול לגרום) לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות על ידי הצרכן כנכס או שירות של עוסק אחר.

לדוגמה: יצרן משקאות שמשווק בקבוק בעיצוב, צבעים ופונט שכמעט זהים לאלו של "קוקה-קולה", עד כדי כך שלקוח רגיל בסופרמרקט עלול להתבלבל ולקחת את המוצר החיקוי במחשבה שמדובר במקור. כדי להוכיח גניבת עין, בעל העסק הנפגע צריך להוכיח שני דברים עיקריים:

1. מוניטין – שהציבור מזהה את המוצר/השירות הספציפי איתו.
2. חשש להטעיה – שישנה סבירות ממשית שהציבור יוטעה לחשוב שהמוצר של המתחרה הוא למעשה המוצר שלו.

הגנה על "סוד מסחרי": הנכס השקט והיקר ביותר שלך

בעידן המידע, לעיתים הנכס היקר ביותר של העסק אינו המכונות או המלאי, אלא הידע. חוק עוולות מסחריות מספק הגנה רחבה ל"סודות מסחריים". סוד מסחרי מוגדר כמידע עסקי שאינו נחלת הכלל, ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים, ושיש לו ערך כלכלי לבעליו דווקא בגלל היותו סוד.

זה יכול להיות רשימת לקוחות מפולחת עם נתונים ספציפיים, נוסחה כימית (כמו של משקה או תרופה), אלגוריתם ייחודי, או שיטות תמחור סודיות. גזל של סוד מסחרי מתרחש כאשר אדם (למשל, עובד לשעבר או מתחרה) לוקח את הסוד ומשתמש בו ללא רשות, בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון.
חשוב לדעת: כדי שמידע ייחשב סוד מסחרי ויהיה מוגן בחוק, בעל העסק חייב להוכיח שנקט באמצעים סבירים כדי לשמור עליו בסוד (למשל: סיסמאות, כספות, או החתמת עובדים על הסכמי סודיות).

תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת: שקרים וחסימות

החוק מגדיר עוולות נוספות שנועדו לשמור על ניקיון הכפיים במסחר:

• תיאור כוזב: עוסק שמפרסם מידע שקרי לגבי העסק, המקצוע, הנכס או השירות שלו או של מתחרהו. למשל, עוסק שטוען שהמוצר שלו זכה בפרס יוקרתי כשלא היו דברים מעולם, או מפיץ שמועה שקרית שהמוצר של המתחרה מכיל חומרים מסוכנים.
• התערבות לא הוגנת: מצב שבו עוסק מכביד באופן לא הוגן על הגישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק של מתחרהו. זה יכול להיות חסימה פיזית של הכניסה לחנות המתחרה, או חסימה טכנולוגית באתר האינטרנט.

הסעדים בחוק: פיצוי ללא הוכחת נזק

המחוקק הבין שלעיתים קשה מאוד להוכיח בדיוק כמה כסף הפסיד העסק כתוצאה מכך שמתחרה חיקה אותו או גנב סוד מסחרי. לכן, החוק מעניק לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים "ללא הוכחת נזק". המשמעות היא שברגע שהוכחה העוולה עצמה, בית המשפט רשאי לפסוק לטובת הנפגע פיצוי כספי של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה (סכום שמתעדכן מעת לעת), גם אם הנפגע לא הציג חשבוניות המעידות על הפסד ישיר. בנוסף, בית המשפט יכול להוציא צווי מניעה (לעצירת הפעילות המפרה) וצווי השמדה לנכסים המפרים.

שאלות ותשובות נפוצות

שמור על המוניטין שלך

חוק עוולות מסחריות הוא כלי רב עוצמה בארגז הכלים של בעל העסק. הוא מאפשר לך להגן על הייחודיות שלך, על המותג שבנית ועל המידע הסודי שצברת. היכרות עם החוק הזה חשובה לא רק כדי לדעת מתי לתבוע, אלא גם כדי להיזהר שלא להפר אותו בטעות מול מתחרים. בעולם העסקים, שמירה על החוק היא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיה עסקית מנצחת.

זקוק לייעוץ משפטי בנושא תחרות בלתי הוגנת או הגנה על קניין רוחני? מומלץ לפנות לעורך דין מסחרי כדי לבחון את המקרה לעומק ולפעול בהתאם.

קשור ומומלץ – עורך דין מסחרי דרור הראל

רוצים לדעת עוד? אנו ממליצים לקרוא בהרחבה על גניבת מוניטין מסחרי

הפוסט איפה עובר הגבול בין תחרות עסקית לבין עבירה על החוק? המדריך לחוק עוולות מסחריות הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

 Incoterms (International Commercial Terms) הם קבוצה של תנאים בינלאומיים המוגדרים על ידי לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) ומיועדים להנחות ולסדיר את הסחר הבינלאומי.
תנאים אלה קובעים את אחריות הצדדים בהסכמים סחר בינלאומיים.

מאפיינים עיקריים של Incoterms:

הגדרת אחריות: Incoterms מבהירים את חלוקת האחריות בין הספק ללקוח בנוגע להובלה, ביטוח, תשלומים, והוצאות נוספות.

תנאים שונים: קיימים תנאים שונים כגון EXW, FOB (Free On Board), CIF (Cost, Insurance, Freight), DDP (Delivered Duty Paid), ועוד, כל אחד מהם מייצג אופן שונה של העברת אחריות וסיכון.

שימושים: Incoterms חשובים בהסכמים מסחריים כדי למנוע אי הבנות ולהבטיח שהצדדים יודעים את התחייבויותיהם והוצאותיהם.

דוגמה לשימוש:

נניח שחברה באיטליה קונה מכונה חדשה מיפן.
אם הסכם הסחר כולל את התנאים CIF (Cost, Insurance, Freight), הספק היפני אחראי לעלות ההובלה, ביטוח הסחורה, והובלתה עד לנמל הים באיטליה.
הלקוח האיטלקי יהיה אחראי להוצאות הנוספות לאחר הגעת הסחורה לנמל, כולל המכס וכל עלות נוספת לשחרור הסחורה.

קראו על עוד מושגים מעולם הייבוא והייצוא >>

הפוסט מה זה Incoterms? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

מה זה ODM? מתאר יצרן שמספק שירותי עיצוב וייצור למוצרים.
ה-ODM לא רק מייצר את המוצר אלא גם מעורב בתהליך הפיתוח והעיצוב שלו, ומשווק את המוצר תחת המותג של הלקוח.

מאפיינים עיקריים:

עיצוב מותאם אישית: מספק פתרונות עיצוב בהתאם לצרכים של הלקוח, ובסופו של התהליך הלקוח מקבל מוצר מוכן לשיווק.

חיסכון בעלויות: הלקוחות יכולים לחסוך בעלויות פיתוח עיצוב על ידי שימוש בשירותי ODM.

מותג: המוצר המוגמר יכול להיות משווק תחת המותג של הלקוח או תחת המותג של ה-ODM, תלוי בהסכם בין הצדדים.

דוגמה לשימוש:

חברת צעצועים בגרמניה רוצה לשווק סדרת צעצועים חדשים.
היא פונה לחברה בסין המתמחה בעיצוב וייצור צעצועים.
החברה הסינית מספקת עיצוב ומפתחת את הצעצועים לפי דרישות החברה הגרמנית, ומייצרת את המוצרים לפי העיצוב שנבחר.
המוצרים הגמורים משווקים תחת המותג של החברה הגרמנית.

רוצים לדעת עוד? צרו קשר

קראו גם על – מה זה OEM
וגם – למדו על עוד מושגים במילון המשוגים של ייבוא ייצוא

הפוסט מה זה ODM? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

 OEM (Original Equipment Manufacturer) מתאר יצרן המייצר מוצרים או רכיבים שמשמשים כחלק ממוצר גמור שמיוצר על ידי חברה אחרת. כלומר, ה-Original Equipment Manufacturer מייצר את החלקים או המוצרים לפי מפרט שנקבע על ידי החברה הממותגת.

מאפיינים עיקריים:

ייצור מותאם אישית: ה-OEM מספק מוצרים או רכיבים לפי דרישות ספציפיות של לקוחות או חברות.

מותג: המוצר המוגמר נושא את המותג של החברה המזמינה ולא את המותג של ה-OEM.

שיתוף פעולה: OEMs משתפים פעולה עם חברות כדי לספק מוצרים באיכות גבוהה ובעלות תחרותית.

דוגמה לשימוש:

חברת מחשבים בארצות הברית מעצבת מחשבים ניידים ומזמינה רכיבי מחשב כמו מעבדים, זיכרונות ודיסקים קשיחים מיצרן OEM בתאילנד.
היצרן בתאילנד מייצר את הרכיבים לפי המפרט שניתן לו ומספק אותם לחברת המחשבים בארצות הברית.
המחשבים הניידים המוגמרים משווקים תחת המותג של החברה.

למדו על עוד מושגים מעולם הייבוא והייצוא >>

קראו גם על – סודות הייבוא לישראל >>

הפוסט מה זה OEM? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

 MOQ (Minimum Order Quantity) הוא המינימום הכמותי של פריטים שצריך להזמין כדי לבצע רכישה או קנייה של סחורה ממוכר או יצרן.
התנאים והכמויות המינימליות נקבעים על ידי הספק ומשתנים בהתאם לסוג המוצר ולמדיניות העסקית.

מאפיינים עיקריים:

יעדים: MOQ עוזר ליצרן או לספק להבטיח את הכדאיות הכלכלית של ייצור או אספקת הסחורה.

השפעה על מחירים: הזמנה בכמויות גדולות יותר בדרך כלל מפחיתה את המחיר ליחידה, בעוד הזמנות קטנות יותר עשויות להיות יקרות יותר.

השפעה על מלאי: MOQ מסייע ליצרן לנהל את המלאי ולמנוע עודף או חוסר במלאי.

דוגמה לשימוש:

חברת אופנה מסין מציעה ייצור של חולצות בהתאמה אישית.
החברה קובעת MOQ של 500 חולצות לכל הזמנה.
אם לקוח מעוניין להזמין פחות מ-500 חולצות, הוא לא יוכל להנפיק את ההזמנה, ובמקום זאת, יידרש להזמין את הכמות המינימלית שנקבעה.

קראו עוד מושגים בענף הייבוא והייצוא >>

מומלץ לקרוא – כללי מפתח לסחר בין לאומי עם סין

הפוסט מה זה MOQ? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

EXW (Ex Works) הוא תנאי סחר בינלאומי המוגדר גם הוא על פי ה-Incoterms, והוא מייצג את התנאים הבסיסיים ביותר.
לפי תנאי EXW, האחריות של הספק מוגבלת למכירת הסחורה מהמפעל או מהקצה העסק שלו בלבד, והוא אינו אחראי להובלת הסחורה ליעד.

מאפיינים עיקריים:

אחריות הספק: הספק מספק את הסחורה במקום שלו (למשל, במפעל או במחסן), והוא אינו אחראי להובלה או להוצאות נוספות.

אחריות היבואן: היבואן אחראי לכל הוצאות ההובלה, הוצאות מכס, ביטוח והוצאות נוספות החל מהמפעל ועד ליעד הסופי.

סיכון: הסיכון מועבר מהספק לייבואן ברגע שהסחורה עזבה את המיקום המוסכם של הספק.

דוגמה לשימוש:

חברת רהיטים בפולין מייצרת ספות ומציעה למכור אותן לחברה בארצות הברית. תחת תנאי EXW, הספק בפולין מספק את הספות מהמפעל שלו בלבד.
החברה האמריקאית אחראית לארגן את ההובלה מהמפעל בפולין, לשלם עבור הובלה, מכס וביטוח עד להגעת הספות ליעד שלה בארצות הברית.

קראו עוד מושגים חשובים בענף הייבוא והייצוא >>

הפוסט מה זה EXW (Ex Works)? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

DDU (Delivered Duty Unpaid) הוא תנאי סחר בינלאומי המוגדר על פי ה-Incoterms.
תנאי זה קובע כי הספק (המשלח) אחראי להוביל את הסחורה ליעד המוסכם, אך אינו אחראי לתשלום מכס, מיסים, או הוצאות נוספות שקשורות לשחרור הסחורה במטרה.

מאפיינים עיקריים:

אחריות הספק: הספק אחראי על הובלת הסחורה מהמפעל ליעד הסופי, כולל הוצאות הובלה וביטוח במהלך הדרך.
אחריות היבואן: היבואן אחראי לתשלום המכס, מיסים וכל עלות נוספת הכרוכה בשחרור הסחורה במטרה.
סיכון: הספק נושא את הסיכון עד לסיום הובלת הסחורה, אך היבואן נושא בסיכון ובאחריות מרגע הגעת הסחורה ליעד המוסכם.

דוגמה לשימוש:

נניח שחברה בגרמניה מזמינה מסין חבילת רכיבים אלקטרוניים לצורך ייצור.
החברה הסינית שולחת את הסחורה לכתובת בגרמניה לפי תנאי DDU.
הספק דואג להובלת הסחורה מסין לגרמניה, אך החברה הגרמנית צריכה לשלם את המכס, המיסים המקומיים וכל עלות נוספת כדי לשחרר את הסחורה מהמכס.

קרא גם – כללי מפתח לסחר בין לאומי עם סין

הפוסט מה זה DDU? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

מה זה CIF (Cost, Insurance and Freight) ומה חשוב להבין שבוחרים בשיטה זאת?

CIF, ראשי תיבות של Cost, Insurance and Freight, הוא מונח נוסף המשמש בסחר בינלאומי. בהשוואה ל- FOB שילוח בתנאי , CIF מטילה אחריות רבה יותר על המוכר לתהליך ההובלה.

מי אחראי ועל מה?

אחריות המוכר:
לספק את הסחורה לנמל היציאה המיועד (בדרך כלל נמל מדינת המוצא).
לטעון את הסחורה על כלי השיט.
לשלם עבור דמי ההובלה באוקיינוס או בנתיב המים היבשתי לנמל היעד הנקוב.
להשיג כיסוי ביטוחי מינימלי עבור הסחורה במהלך ההובלה. (ניתן לנהל משא ומתן על רמת הכיסוי הספציפית)

אחריות הקונה:
הלקוח לוקח על עצמו את כל העלויות והסיכונים ברגע שהסחורה מגיעה לנמל היעד.
זה כולל פריקת הסחורה מכלי השיט.
שחרור מייבוא ומכסים.

לסיכום, CIF חל רק על תחבורה ימית או יבשתית.
המוכר מארגן ומשלם עבור ההובלה (מטענים) לנמל היעד.
המוכר מקבל כיסוי ביטוחי מינימלי עבור הסחורה במהלך ההובלה, אבל הקונה יכול לנהל משא ומתן על כיסוי נוסף.
הקונה אחראי לעלויות הכרוכות בהורדת הסחורה מהספינה לארץ.

בחירה בין FOB ל- CIF:
FOB היא אפשרות טובה יותר עבור הקונה אם הם רוצים שליטה רבה יותר על תהליך המשלוח ואולי לנהל משא ומתן על תעריפי ההובלה שלהם.
CIF היא אפשרות טובה יותר עבור הקונה אם הם מעדיפים אפשרות נוחה יותר שבה המוכר מארגן את התחבורה והביטוח (עד לרמה מינימלית).

קראו בהרחבה מה זה FOB »

הפוסט מה זה CIF? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.

מה זה FOB (Free on Board) ומה חשוב להבין שבוחרים בשיטה זאת?

FOB, ראשי תיבות של "Free On Board", הוא מונח נפוץ המשמש בסחר בינלאומי.
הוא מגדיר את הנקודה שבה הבעלות על הסחורה והאחריות על הסחורה עוברות מהמוכר (יצואן) לקונה (יבואן) במהלך משלוח בינלאומי.

מי אחראי ועל מה?

אחריות המוכר:
לספק את הסחורה לנמל היציאה המיועד (בדרך כלל נמל מדינת המוצא).
לטעון את הסחורה על הספינה הנבחרת של הקונה בנמל.

אחריות הקונה:
הלקוח לוקח על עצמו את כל העלויות והסיכונים ברגע שהסחורה מועמסת על כלי השיט. זה כולל:

• חיובי הובלה ימית או יבשתית.
• ביטוח הסחורה במהלך ההובלה.
• פריקת הסחורה בנמל היעד.
• שחרור מייבוא ומכסים.

לסיכום, FOB חל רק על תחבורה ימית או יבשתית.
הקונה בוחר את כלי השיט הספציפי ואחראי על הסדרת ההובלה הלאה.
FOB היא בחירה נפוצה כאשר הקונה רוצה שליטה רבה יותר על תהליך המשלוח.

לעוד מושגים מעניינים מענף הייבוא והייצוא – בקרו במילון המושגים >>

הפוסט מה זה FOB? הופיע לראשונה ב-יבוא יצוא וסחר בינלאומי.